תאומים – תרגם אמציה פורת
אני לא יודע למה זה אני זוכר עניין מסוים אחד שאחותי התאומה ואני התווכחנו עליו. הלוא במחלוקות ובהתנגחויות עשינו את שלנו יפה יום–יום. נושאי המחלוקת היו פשוטים ואוניברסליים מאין כמוהם: “הוא עשה את זה“, “היא התחילה“, “תורך היום“, “אמרת שתעשה אם אני אעשה“, “אני קוראת את זה עכשיו“, “לא את לא קוראת את זה עכשיו” – דברים של מה בכך שאין כמוהם לקטנוניוּת.מפעם לפעם היינו מעמידים בניסיון את עצביו של מבוגר ומניעים אותו לאבד את שלוות רוחו. זה היה גורר תֵיקוּ כפוי. לא אהבנו תֵיקוּיִים כפויים. היינו מקפיאים את הריב במועד ומפשירים אותו מיד עם צאתו של המבוגר החטטן מן הזירה. הכול היה נורמלי לחלוטין. מכל ההתנצחות וההתמקחות הזאת לא נשאר כל רושם, והכול נשכח והלך ככל שגדלנו. לכן מוזר שמחלוקת אחת כזאת נשארה חרוטה בזיכרוני: האם תאומים משלימים את מעגל חייהם יחד? האם הם מתים בעת ובעונה אחת? למה זה דבר ברור וטריביאלי כל כך, דווקא הוא ולא אחר לא נשכח? אולי מפני שבעיניו של תאוֹם השאלה אינה פשוטה כמו שהיא לכאורה.